אני חולה כבר יומיים (דלקת בסינוסים, תודה על ההתעניינות) ובמקום לנצל את הזמן להכנת כרטיסים (או, חלילה, התקדמות באחד באלבומים) אני מעבירה אותו בעיקר על המחשב. בעצם, 99% מהזמן אני מעבירה בפייסבוק, אבל אל תגלו לאף אחד.
הכרטיסים החדשים שכן טרחתי להכין יעלו בקרוב לבלוג שלוש בשלישי (הכרטיס הראשון יעלה כבר מחר) אז קצת סבלנות.
ובינתיים, סיפור נחמד.
לפני כמה ימים, בלהט הרגע והמהירות (כי אני משאירה את הכל לרגע האחרון) שלפתי דבק מהתיק הורוד הנפלא שקיבלנו מאליס.
ככה נראה האיזור בד"כ (התמונה נאמנה למציאות)
הפח תמיד צמוד לשולחן מתוך תכנון הגיוני לזרוק לפח את השאריות מיד בתום השימוש. כל מי שמכירה אותי כבר יודעת שזה לא בדיוק קורה.
נחזור לסיפורנו. תוך כדי שליפת אבנים צבעוניות התעופפה לה פינצטת האבנים שלי התלויה על כיס התיק.
לא שמעתי את קול פגיעת המתכת ברצפה ומיד התחלתי לחפש אותה, תוך ידיעה שאם אדחה את החיפוש לאח"כ - אני אדרוך עליה ואז יהיה לי מאוד לא נעים...
לאחר חיפוש של כמה שניות נמצאה האבידה והרי התמונות מובאות לפניכם
- מבט מלמעלה -
- מבט מהרצפה -
אין דברים כאלה!! גם אם הייתי מתכננת את זה 50 שנה היא לא היתה נתקעת ככה!!
ניפגש מחר עם כרטיס חדש לשלוש בשלישי!!
חן
3 תגובות:
חחחח...גדול! לפחות מצאת אותה...
יש לי הרגשה שרק לך זה יכול לקרות.
וגם אני בדיוק כמוך במקום להתכונן לשיעור מחר רק ישבתי בפייסבוק.
נו טוב וגם הכנתי משהו - תמונות מחר.
איזה בידור..
אחלה תמונות
מקופלת
הוסף רשומת תגובה