פוסט קצרצר קצר קצת ארוך.
הכרטיס הפעם נעשה לפי סקיצה ישנה באחד הבלוגים (והיה יכול להיות מאוד נחמד וחכם אם הייתי זוכרת איפה ראיתי אותה, אבל אני ממש לא. מצטערת).
הדפים הם מהקיט האחרון של Studio Calico, החותמת של Simon Says Stamps.
זה הצילום האחרון מהמצלמה שלי, כרגע. לצערי, ביום כיפור, במקום לצום החלטתי לשחק קצת עם התמונות על המצלמה ובזמן שהעברתי את כרטיס הזיכרון מהמחשב למצלמה, איכשהו, הכרטיס התעופף לי מהיד ונחת בחיבור של משענת הספה וכרית המושב. מאחר והמלך, שיחיה, קנה ספה שלא ניתן לפירוק בילינו (כלומר, המלך. אני צילמתי) חלק מהיום בניסיון לשלוף את הכרטיס ממקומו החדש, דבר אשר הביא להתבצרותו שם - עוד יותר.
את המצב ניסתה להציל גיסתי האהובה שמיד נכנסה לפעולה, ביחד הפכנו את הספה, ניערנו אותה, דפקנו עליה ואפילו חתכנו את החלק התחתון שלה, ממש קצת (דבר אשר הכניס את המלך באופן מיידי למגננה / התקפה בסגנון - שלא תחשבי שבגלל שחתכת את הספה אנחנו נוסעים לאיקאה לקנות אחת חדשה. אנטיפט). גם זה לא עבד (וגם את זה צילמתי).
היום המלך עשה ניסיון אחרון (שגם אותו צילמתי, כמובן, אך מטעם צנעת הפרט התמונות יישארו בפלאפון). הפעם הוחלט ללכת על השואב (אני התנגדתי נחרצות ונמרצות. רק רציתי לציין). ניסה, שאב, ניקה את הספה על הדרך אבל הכרטיס סרב לצאת.
אז עכשיו יש לי מצלמה אבל אין לי כרטיס זיכרון :-(
אין ממש פואנטה לסיפור, רק רציתי לשתף שאין לי כרטיס זיכרון. אז עכשיו אתם יודעים.
שיהיה חג שמח!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה