אמנם אנחנו נמצאים רק ביום השלישי בשבוע, אבל אני בספק אם תגיע הזדמנות פז (או תמונת פז?) שכזו בהמשכו.
תמונה כזו זקוקה להקדמה. זה זמן מה (כנראה שמעל חצי שנה, אבל מי סופר?) שאנחנו מנהלים דיון בכל יום שני בנוגע לניקיון החלונות ובמיוחד החלק החיצוני שלהם, זה שפונה לכיוון הרחוב. למה דווקא בימי שני? מפני שימי שלישי הם הימים בהם מגיעה העוזרת. מכיוון שהחלונות שלנו גדולים וכבדים יש צורך בשני אנשים שיורידו אותם, ינקו ויחזירו למקום. בינתיים, החלונות צברו שכבה אחר שכבה של אבק ועוד הדיון מתמשך.
אמש, בעת שירד גשם זלעפות, התבדחנו על כך שמישהו צריך להביא מהר את המגב ולנקות את החלונות. צחקנו, צחקנו עד שאבי החליט לעשות מעשה וקם להביא את המגב.
אני פשוט אתן לתמונות ולמגב לדבר בעד עצמם
וכך מנקים חלונות בבית משפחת רוזנברג.
שיהיה לנו שבוע נפלא!! אבא - אני אוהבת אותך מאוד!
חן
3 תגובות:
סוף סוף אני יכולה להשאיר תגובה.
מה תעשי כאשר תגורי בלי אבא, את מה תצלמי אז?!
נ.ב. אני ינסה להישתפר עם התגובות.
אלה חלונות כבדים אלה?
ראית את החלונות שלי?? תשלחי את אבא אליי!
לידיעתכן - אני תמיד אמצא נושאים לצילום והחלונות האלה ממש כבדים!! אל תזלזלי בבקשה :-)
הוסף רשומת תגובה